0. הקדמה: טקסט זה נכתב לצורך הרצאה על זכויות יוצרים, שנועדה לפשט את זכויות היוצרים. למרות שהוא נעדר חדשנות (ועקב כך, ככל הנראה לא יהיה זכאי להגנה מלאה בזכויות יוצרים), הוא עונה על הרבה שאלות שאני נשאל לעיתים תכופות; אחת הבעיות הרציניות היא הקלות של העתקה והפרת זכויות יוצרים בלי משים לב.
1. מהן זכויות יוצרים? "זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה" העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לציבור, עשיית יצירה נגזרת או השכרה (סעיף 11 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח – 2007) כאשר זכות יוצרים קמה בכל יצירה שאלו יקבלו תגמול בעבור אותם רעיונות. אם עד לאותו רגע היצירה הועברה ישירות על ידי המחבר, וכל שינוי שנעשה בה נראה למחבר כמזכה אותו בתשלום. לכן, בשנת 1710 הוחקה בממלכה הבריטית חקיקה מסוג חדש: Statute Of Anne היה חוק מיוחד שאפשר למחברי יצירות להחזיק בזכות הבלעדית להדפיסן מחדש במשך עשרים ואחת שנים. בעצם, מכשהופחתה העלות להוצאת ספר, כל אחד רצה להוציא את הספרים.
2. אז מהי יצירה הזכאית להגנת זכויות יוצרים? בתי המשפט פרשו את זכויות היוצרים כחלות כמעט על כל ביטוי, אך הבהירו כי "המקוריות היא העיקר, ולא די בהשקעה של מאמץ, של זמן או של כישרון כדי להצדיק הגנת זכות יוצרים" (ע"א 2790/93 Eisenman נ' קימרון). נקבע כי זכויות יוצרים חלות על כמעט על כל ביטוי מקורי, החל מדמותו של דונאלד דאק (רע"א 2867/92 דוד גבע נ' אולפני וולט דיסני) דרך צילומים (עא 3437/06 ויסהוף נ' וינברג) ואפילו במסמכים משפטיים (א 72672/04 יוסף עזגד נ' יעקב שפיגלמן, א 38116/05 עו"ד יעקב קלדרון נ' עו"ד חנן גזית). אולם, הדרישה כי המסמכים יהיו מקוריים (א 7417/05 סורוקר-אגמון נ' ארטמן).
3. מה לא זכאי להגנה? ככלל, בתי המשפט פסקו כי מידע בלבד אינו זכאי להגנה (רע"א 8304/09 בזק נ' דפי זהב, רע"א 2516/05 מעריב נ' אול יו ניד) וכי עצם איסופו של מידע לא יקנה לאוסף זכויות (א 37759/07 שוחט נ' מעריב). כך, גם על פי החוק, לא יקומו זכויות יוצרים ברעיונות או אירועי היום. בפסק דין אמריקאי (National Basketball Ass'n v. Motorola, Inc., 105 F.3d 841, 41 U.S.P.Q.2d (BNA) 1585) דן בית המשפט בשאלה האם ניתן להגן בזכויות יוצרים על תוצאות משחקי כדורסל וקבע כי לא ניתן להגן על תוצאות משחק (להבדיל מהשידור של המשחק עצמו, שנדון בבש"א 11646/08 The Football Association Premier League Ltd נ' פלוני, שקבע כי אין זכויות בשידור ספורט, והתהפך, מאוחר יותר בבש"א 11646/08 פרמייר ליג נ' פלוני).
4. חזקה כי על כל תמונה ויצירה יש זכויות יוצרים: חזקה היא כי על כל יצירה יש זכויות יוצרים ועל המשתמש לטרוח ולבדוק כל יצירה בטרם הוא מפרסם אותה, לחקור ולגלות (ע"א 3130/05 רוטר ישעיהו נ' בוצ'צ'ו שלומי). כלומר, ההנחה כי יצירה מסוימת פורסמה ברשת, הועלתה לאתר שיתוף תמונות או סרטים או נמצאת חופשי זמינה ברשתות שיתוף קבצים אינה הופכת את אותה תמונה לנטולת כל זכויות (ת"א 58032-07 שפלן נ' ידיעות אינטרנט). אין צורך שתופיע על התמונות חותמת מים או סימון אחר כי "כל הזכויות שמורות" אלא ההנחה היא כי כל הזכויות תמיד שמורות (תא (שלום ת"א) 69995/04 ערד נ' משכל).
5. מה יש לבצע לפני כל פרסום של יצירה: גם לאחר שביקשת את הרשות לשימוש ביצירה ממישהו, יש לוודא כי הוא הסכים לפרסמה במדיה המדוברת ובמדיות אחרות בהן אמצעי התקשורת עושה שימוש (תא 75851/04 רונן דורפמן נ' Ynet); העיקרון הוא שעל מנת לפרסם יצירה יש לקבל רשות (או רשיון) מפורש ולא הסכמה אמורפית ולא ברורה. כאשר ההסכמה ניתנה בתנאים, חשוב לעמוד על מלוא התנאים כיוון שהפרתם תהווה הפרת זכויות יוצרים (תק 2704/07 יוגב נ' משולם, א 47614/08 זיו נ' מעריב).
6. קרדיט זה לא מספיק: זכויות היוצרים מורכבות הן מהזכות הכלכלית (שנדונה עד כה) והזכות המוסרית: זכותו של היוצר לשמור על יצירתו. לעיתים, די בכך שהיצירה תפורסם באמצעי תקשורת אשר היוצר לא הסכים לו, גם אם ניתן קרדיט, כדי להוות הפרה של הזכות המוסרית (תא (שלום פ"ת) 2230/95 מנוסי נ' יוסף). במקרים אחרים, העדר הקרדיט יכול לקבוע כי אכן התקיימה הפרת זכויות יוצרים (ע"א (מחוזי ת"א-יפו) 3038/02 זום תקשורת נ' הטלויזיה החינוכית).
7. (אין) חשיבות לכך שלא מדובר בשימוש מסחרי: עד תיקון חוק זכויות יוצרים בשנת 2007, העובדה ששימוש מסוים היה מסחרי (ת"א (שלום ת"א) 22917/03 שמעון נ' נהרות משלוחות רפטינג בע"מ), למטרות חינוכיות (ת"א (שלום חיפה) 12595/98, רונן ברגמן נ' משרד החינוך) או עיתונאיות (זום תקשורת, קפלנסקי ורוטר). החוק לא מבדיל בין הפרת זכויות יוצרים למטרה מסחרית לבין הפרה למטרה פרטית (א 28435/04 ארנון גולד הפקות בע"מ נ' מלקוס לילה). ההבדל היחיד שיתקיים יהיה בעת שבית המשפט ישקול את סכום הפיצויים שיפסק.
8. שימוש הוגן: שימוש הוגן הוא חריג לזכויות היוצרים, ומאפשר לבצע פעילות אשר אינה מורשה על ידי בעל זכויות היוצרים מתוך התחשבות בקדמה, בחשיבות הנושא, במחקר או בדיווח העיתונאי. הכלל הוא שעל מנת ששימוש יהיה הוגן, עליו קודם כל ליתן קרדיט ליוצר המקורי (זום תקשורת), אך הוא גם לא יכול לפגוע בערך הכלכלי של היצירה או בשוק הפוטנציאלי: כלומר, שימוש שהוא הוגן לא מחליף את היצירה המקורית אלא מוסיף לה ערך. כך, לדוגמא, הכירו בתי המשפט בפרסום פרק מתוך ספר כהוגן (תא 5293/05 (שלום י-ם) ששר נ' וסטי) וכן בהצגת תמונה כאשר התמונה היא נושא הביקורת, אך לא כאשר היא לא דרושה לצורך הביקורת (תא (י-ם) 8107/01 זום 77 בע"מ נ' הארץ). כך, יכול להיות שהעתקה של יצירה שלמה תהיה הוגנת, כאשר מדובר בטקסט פוליטי (א 8937/98 ביטון נ' סולטן), ולהפך, ששימוש מצומצם ביותר יהיה לא הוגן אם הוא פוגע בערך הכלכלי של היצירה (תא 24595/97 רות בס נ' כתר הוצאה לאור בע"מ, Harper & Row, Publishers, Inc. v. Nation Enterprises, 471 US 539 – Supreme Court 1985). הכלל הוא שאין מספר קבוע של מילים או שורות שניתן להגדירם כציטוט הוגן, כמו גם שאין אפשרות להגדיר תנאים בהם ניתן לעשות שימוש בתמונה אשר לא ניתנה רשות להשתמש בה, אלא שמבחן השימוש ההוגן יבחן בכל מקרה לפי השאלה הטאוטולוגית שנקבעה על ידי השופטת מיכל אגמון-גונן בפסק הדין פרמייר ליג: "כיוון שקביעת הזכות לשימוש הוגן נוגעת היום לרבים מציבור, שאינם בקיאים בנושא, יש להבטיח כי מה שיקבע בבתי המשפט, יתאם למציאות הדיגיטלית-אינטרנטית. כי שימושים נפוצים, הנתפשים כלגיטימיים על ידי מרבית המשתמשים, יקבעו כשימוש הוגן".
9. מאגרי תמונות ויצירות חופשיות: ישנם כמה סוגי רשיונות שמאפשרים שימוש ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים (כמו תמונות או שירים), תוך עמידה בתנאים מסוימים; חלקם הינם מאגר תמונות בתשלום, המאפשרים את השימוש ביצירות כנגד תשלום, וחלק אחר בחינם, הדורשים עמידה בתנאים מסוימים. לדוגמא, רשיונות Creative Commons מאפשרים שימוש ביצירות תוך עמידה בתנאים פשוטים, שכל אחד יכול להחליט לבד מה יחול על היצירות שלו. אבל, חשוב לזכור שגם אם תמונה מסוימת מופיעה בויקיפדה, אין זה אומר שניתן להשתמש בה כעת.
